חיפוש
  • עדי סלמור

שמתי עליי חולצה



העברית הושפעה משפות שונות במהלך ההיסטוריה. אל השפה נכנסו מילים וביטויים מן הארמית, מהיוונית ומהפרסית והתמקמו בה בנוחות. כיום, כיוון שהארמית נפוצה קצת פחות, נכנסות לעברית מלים משפות זרות אחרות: אנגלית, צרפתית, גרמנית, יידיש, ערבית ורוסית והן מתקבלות בברכה.

לעברית חסרו מילים וביטויים. לעתים נקבעו מילים בעברית אך הן לא נקלטו בשפה והציבור המשיך להשתמש במילה הלועזית. זהו מהלך טבעי המעשיר את השפה שהיא "ייצור" חי ודינמי.

מתי מדובר בתופעה הצורמת לאוזניים רגישות של דוברי עברית שהם גם בעלי שריטה קלה בכל הנוגע לעברית תקנית? לי הדבר מפריע כאשר "מתרגמים" מילים וביטויים המצמצמים את השפה.

למשל: שמתי חולצה, שמתי נעליים, שמתי משקפיים, הם כולם תרגום של to put on. והעברית כל כך נדיבה כאן: אפשר ללבוש חולצה, לנעול נעליים, להרכיב משקפיים.

ממש כמו ש"לקחת תמונה" הוא תרגום של to take a picture. ואני לא רוצה אפילו לדמיין את אלה ש"לוקחים מקלחת". מצדי שיטבעו בה.

בבקשה, שמרו על השפה. כי החיים והמוות ביד הלשון.

בתמונה: שניים ששמו חולצה אז לקחתי תמונה שלהם.


2 צפיות

 עדי סלמור, ערכתי את מדור הספרים במגזין "את" וב"אטמוספירה" (המגזין של אל על), עורכת בהוצאת פרדס, מרצה על נושאים ספרותיים, עורכת מנוסה - תכנים מגזיניים, ספרותיים ודיגיטליים, כותבת ועורכת לשון.
בעלת תואר ראשון במדעי המדינה (האוניברסיטה העברית בירושלים) ותואר שני בספרות עברית (אוניברסיטת בן גוריון בנגב).

  • Facebook - Grey Circle
  • G+ - Grey Circle

© Adi Salmor (2017)  |  Designed by BestSite

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now