הניוזלטר שהיה שולח שלמה המלך לוּ היה לוֹ Wi Fi


מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן וְאֹהֲבֶיהָ יֹאכַל פִּרְיָהּ משלי יח', כא'

חֲלֵב הַלְבִיאָה, מעשיה מוכרת שעיבד ח"נ ביאליק, מספרת על הלשון המוכיחה לשאר אברי הגוף שהיא החשובה שבהם. מוסר ההשכל הנהדר הוא שהדיבור יכול להטות את הכף לחיים או למוות. כריכת הספר צרובה לי בזיכרון מאז שקראתי אותו בילדותי ומוסר ההשכל הוא אור להתנהלותי מאז בכל תחומי החיים.

ברור לי היום שלא רק הדיבור עשוי להטות את הכף לשבט או לחסד, גם נגזרותיו בחיים המודרניים הן בעלות משמעות רחבה וגורלית (סליחה על הדרמטיות) הן לקשרים בין אישיים והן לקשרים עסקיים.

ברמה האישית למשל ידוע המקרה המצער שבו רציתי לשאול את שכנתי-חברתי שרון אם יש לה בטטה שכן נתקעתי נטולת בטטה באמצע הבישול. כמקובל ביני ובין שרון שלחתי לה הודעת ווטסאפ אך לצערי נשמט הסימן "?" וכך במקום "בטטה?", נשלח המסר "בטטה". מזל ששרון היא טיפוס קל לסלוח.

התכתבויות רבות יכולות לשמש דוגמה לאי הבנות שבסיסן בשימוש בשפה. חלק מהבעיות הללו ניתן לתקן באמצעי הפשוט של תקשורת ברורה וישירה בעל פה, למרות שגם אז יש חשיבות רבה לבחירת המילים, לאינטונציה ולשפת הגוף. אך מה לעשות שבימנו רוב התקשרות היא כתובה ועל כן, כאמור, הסיכוי לאי הבנה שתוצאתה טרגית או סתם חסרת תוחלת הוא רב.

על כן, כשבעל עסק, מוצר או שירות רוצה למכור את מרכולתו, מעבר לתמונה שכמובן שווה אלף מילים (אם כי לפעמים אף לא מילה אחת), חשוב מאוד להעביר מסר מדויק, כזה ההולם את קהל היעד ואת כוונתו של המפרסם. חשוב לא פחות לבחור את המדיה המתאימה לפרסום ולהקפיד לכתוב לכל מדיה בשפה המתאימה לה, גם אם המסר הוא אותו מסר.


למה התכוון המשורר? מה הקשר לשפה שונה במדיומים שונים? בפוסט מספר 2.


בלוג
אין עדיין תגים.