שמתי עליי חולצה



העברית הושפעה משפות שונות במהלך ההיסטוריה. אל השפה נכנסו מילים וביטויים מן הארמית, מהיוונית ומהפרסית והתמקמו בה בנוחות. כיום, כיוון שהארמית נפוצה קצת פחות, נכנסות לעברית מלים משפות זרות אחרות: אנגלית, צרפתית, גרמנית, יידיש, ערבית ורוסית והן מתקבלות בברכה.

לעברית חסרו מילים וביטויים. לעתים נקבעו מילים בעברית אך הן לא נקלטו בשפה והציבור המשיך להשתמש במילה הלועזית. זהו מהלך טבעי המעשיר את השפה שהיא "ייצור" חי ודינמי.

מתי מדובר בתופעה הצורמת לאוזניים רגישות של דוברי עברית שהם גם בעלי שריטה קלה בכל הנוגע לעברית תקנית? לי הדבר מפריע כאשר "מתרגמים" מילים וביטויים המצמצמים את השפה.

למשל: שמתי חולצה, שמתי נעליים, שמתי משקפיים, הם כולם תרגום של to put on. והעברית כל כך נדיבה כאן: אפשר ללבוש חולצה, לנעול נעליים, להרכיב משקפיים.

ממש כמו ש"לקחת תמונה" הוא תרגום של to take a picture. ואני לא רוצה אפילו לדמיין את אלה ש"לוקחים מקלחת". מצדי שיטבעו בה.

בבקשה, שמרו על השפה. כי החיים והמוות ביד הלשון.

בתמונה: שניים ששמו חולצה אז לקחתי תמונה שלהם.


בלוג
No tags yet.